רש"י על כתובות פ״ז א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות פ״ז א:ב׳
2 אֲזַל רַב מָרְדֳּכַי, אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר עַל הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ — דְּמַסְּקָא אַדַּעְתַּהּ: דִּלְמָא מִצְטָרְכִי לִי זוּזֵי וְשָׁקֵילְנָא מִכְּתוּבְּתַאי, וְאָמְרָה לֵיהּ: כְּתוֹב לִי דְּלָא מַשְׁבְּעַתְּ לִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַל אַפּוֹטְרוֹפְּיָא שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּחַיֵּי בַעְלָהּ, אִיהִי מִי הֲוָת יָדְעָה דְּמוֹתֵיב לַהּ אַפּוֹטְרוֹפְּיָא, דְּאָמְרָה לֵיהּ: ״כְּתוֹב לִי דְּלָא מַשְׁבְּעַתְּ לִי״?
פירוש רש"י על כתובות פ״ז א:ב׳
2 אמרה לשמעתא - הך אתקפתא בשלמא למ"ד כו' אותביה קמיה דרב אשי:
3 כתוב לי דלא משבעת לי - ומיגו דרמיא אנפשה תבעה ליה פטור כל שבועות: